עבודה אחת

באדום, בשחור

בין ניו יורק למארפה שבטקסס עובר מסלול דמיוני, שלאורכו נודדים ומתגלגלים אנשים, צבעים, רעיונות ומורשות. רותם רוזנטל כותבת על עבודתו של ג'וש ט. פרנקו, "בטלילי, בטלאפאלי: שלושה טקסנים באדום ובשחור".

את לא נראית מודאגת, אבל כדאי שתהיי

האמנית תאה טופאיץ' מתארת את השנתיים בהן עבדה על הכנת מיצג חדש בתל אביב שמעורבים בו גם אנשי מוסד ושב"כ. זהו סיפור מתח עם מעקב, חקירות, מפגשים סודיים ושיחות חשאיות. מאמר חדש במגזין תוהו: אנו ממליצים לקרוא אותו בנשימה אחת!

הפצעה של התרחשות

האמנית קרלה גניס, תושבת ברוקלין, משתמשת בטכנולוגיות ייצוג של המאה ה-21 כדי לספר סיפורים באמצעות "מראה דיגיטלית" שבה משתקפים הרהורים על כוח, מיניות, דחיקה לשוליים ויכולת פעולה. גניס מוקסמת מסמיוטיקה דיגיטלית וממקומה של הזהות בתוך ההקשר המעורפל של האמתי והווירטואלי.

הגונב מגנב פטור

מה עשתה מיכל בראור בתיבת הפנדורה שהניח א' לפתחה? יאיר ברק מתאר את מעגלי האשמה שיוצרת עבודתה של מיכל בראור, ״אוסף לא פרטי״, לנוכח מזוודת תצלומים גנובה, שבתחתיתה תקווה.

ילד עם מצלמה

בשנים 2008-2009 תיעד דוד ריב את מאבק התושבים בניעלין נגד בניית גדר ההפרדה. בטקסט קצר זה הוא מתמקד באחד הציורים שצייר בעקבות הפעילות הזאת.