שירה וקסמן (נולדה ועדיין איתנו) היא אמנית מולטימדיה וחוקרת העוסקת בדימויים נעים, בקולאז', ברישום, במציאות רבודה ובאמנות דיגיטלית ואלקטרונית. גישתה של וקסמן לובשת צורה חושנית ופיוטית, לעתים קרובות מרובת קורים, לא ליניארית, קולקטיבית, המדגישה את הסוגיות העכשוויות של זמננו. עבודתה בוחנת נושאים פוליטיים של האבולוציה הפוסט-אנתרופוקנית, אבולוציה מכנית בין האדם לבין מינים אחרים, השזורים במלחמות, מיניות ותקווה.
לאחרונה השלימה דוקטורט מונחה פרקטיקה, "נוף, טראומת מלחמה, התפוצצות: היזכרות ברגע שלפני", אשר בחן את המורכבויות של טראומת מלחמה – כיצד טראומה יכולה לשקוע לתוך השכל הישר של אנשים, מבלי שיבחינו בה; כיצד היא יכולה להתפשט ולעצב (מחדש) את התודעה הקולקטיבית ואיתה את נוף חייו של האדם.
כיום היא מלמדת לספר יפורים דיגיטליים בתוכנית "Digital Direction" בבית הספר לתקשורת בקולג' המלכותי לאמנות, לונדון, בריטניה. שירה השתתפה כאמנית מוזמנת וכנואמת ברחבי העולם, כולל לאחרונה בבריטניה ובאיחוד האירופי, במזרח התיכון ובדרום הגלובלי.
שירה וקסמן

הרוס
הכיתוב "Zerstört" (הרוס, בגרמנית) חקוק ברצפת הבטון. שירה וקסמן מנסה להעלים אותו, לשווא. המילה "ort" (מקום), והמילה "stört" (מפריע) ממשיכות להיראות. ההרוס נשאר נוכח.

למתוח את הגבול
שלוש גולגלות: הלא מדברת, הלא שומעת, הלא רואה. על מצחן חקוקות שנים: 1948, 2024, 1967. הן עוטות פאות: מפות בריטיות של פלסטין המנדטורית, שעודכנו בעברית אחרי הקמת מדינת ישראל. ביניהן להבת אש מיתמרת לשמיים.