שירותי תמלול libi
Mifal HaPais

תוהו הוא מגזין אמנות עצמאי הממוקם בתל אביב-יפו ומתפרסם בעברית, ערבית ואנגלית

הצטרפו לניוזלטר

מודעה

איתן בן משה: קליפות נוגה

#1

  • 16/10/18

האיש בקופסה

האם אפשר לדבר על ג'נטריפיקציה (או התחדשות עירונית) בהקשר של קולוניאליזם ואדמות גזולות? מהי משמעות הבעלות על הקרקע? רנא עסלי מעלה שאלות בעקבות ביקור במיצג האיש ההוא בקופסה ההיא של האמן הפלסטיני רביע סלפיתי.

 

על קוסמות, אשליות, ותכסיסי שולחן

תערוכת היחיד של כרם נאטור "חזרו אחריי" המוצגת בימים אלו בגלריה לאמנות אום אל-פחם הינה מעין שיר יום הולדת לאמן/קוסם שנולד זה עתה. בר ירושלמי מבקר בתערוכה וחוזר עם מחשבות על ההבדל בין אחיזת עיניים לקסם אמיתי.

שי איגנץ: טור צילום

#18

  • 16/09/18

הדיל אבו ג'והר: תמונות של זיכרון

#2

  • 30/08/18

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#11

  • 23/08/18

המראת חירום: על קופטה איירליינס של חליל אלטינדרה

"העבודה קופטה איירליינס עברה מסלול דומה מאוד לזה של מושאה – מגרמניה לטורקיה ובחזרה, לאורך נתיב עקלקל של ציפיות תלושות". מאט הנסון כותב על העבודה של חליל אלטינדרה בהקשר של משבר הפליטים ושל השפעת האקלים הפוליטי הדכאני בטורקיה על אמנים ואנשי תרבות.

 

רויטל לסיק: רישום תגובה

#13

  • 31/07/18

מאמר מערכת

התערוכה "אמנות ערבית גנובה" נגועה בדורסנות, בורות, עילגות והתחזות. מארגניה רומסים ביד גסה את רצונם של האמנים המוצגים שלא להציג את עבודתם בישראל. חברות וחברי מערכת תוהו יוצאים נגד המהלך הפטרוני שנעשה במסווה של נאורות ודיאלוג.

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#10

  • 07/06/18

רויטל לסיק: רישום תגובה

#12

  • 30/05/18

למסור את החירות (מרצון) לאדם הלבן

אם צועקת לאחר שתלשו את תינוקה מזרועותיה, חגיגת מין של האבות המייסדים של קנדה עם חיות היער ודמות של טרנסג׳נדרית סקסית וחזקה, עטויה מלבושים מסורתיים, נוצות וחרוזים. ליאורה בלפורד מבקרת ב״בושה ודעה קדומה: סיפור של השרדות״, תערוכתו הנודדת של האמן קנט מנקמן, ששואל היכן הם הציירים שתיעדו את הרעב, את העוני, את הכאב, את ההשמדה של תרבות שלמה?

בחיפוש אחר שכנים

"מהזווית המקומית, 'שכן טוב' הביאה תקווה לסצנת אמנות שמסך כבד מכסה עליה". Hou Rf סוקר את הביאנלה באיסטנבול, שנאצרה על ידי צמד האמנים אלמגרין ודרגסט.

שי איגנץ: טור צילום

#17

  • 21/04/18

מלכי ערב

בעקבות ביקורו במוזיאון אמין אל-ריחאני באל-פריכֶּה (الفريكة) שבלבנון, יצא מאט הנסון למסע בעקבות התרגום העברי לספרו המפורסם של אל-ריחאני, מלכי ערב, שיצא לאור רק שנתיים אחרי המהדורה המקורית, שנכתבה בערבית בשנת 1924. מה היו הסיבות לתרגום הספר לעברית, ומה הייתה השפעתו לאורך השנים?

הבת הראשונה של הקונפדרציה

תערוכתה של אפרת ויטל "וויני (בת אמיתית)" שהוצגה לאחרונה במשכן האמנים בהרצליה מעלה אל פני השטח את הכחשת והדחקת ההיסטוריה הבעייתית של גזענות, עבדות וקולוניאליזם במדינות דרום ארצות הברית. חגי אולריך ביקר בתערוכה ומציע לחשוב עליה גם בהקשר המקומי.

כוריאוגרפיה מאורגנת: שיחה עם דנה יהלומי

דנה יהלומי משוחחת עם אלינור סלומון על עבודתה של קבוצת "תנועה ציבורית" במרחב הציבורי, על התפקיד הפוליטי של המוזיאון והאוספים שבו ועל טכנולוגיות של העברת מידע. זוהי שיחה שניה שמתפרסמת במסגרת שיתוף פעולה בין תוהו לארגון קדיסט.

בתים מדומיינים

בעידן של לחץ גאו-פוליטי, רגשות לאומיים מועצמים, מאבקים אתניים והגירה כפויה, כריסטוס פארידיס מבקר בביאנלה לאמנות עכשווית בסלוניקי וחוזר עם תובנות לגבי החיפוש אחר בית חדש.

הדיל אבו ג'והר: תמונות של זיכרון

#11

  • 10/03/18

מגדר וחושים: האמנות של אניסה אשקר

עבודתה של אניסה אשקר משתמשת בחושים השונים כדי לעשות פרובלמטיזציה להצטלבות הקטגוריות שמרכיבות יחד את זהותה הרב-שכבתית. טל דקל מבקרת בתערוכתה וכותבת על השימוש שאשקר עושה במכלול החושים כדי לערבב קטגוריות, לנטרל ולפרק אותן.

הישרדות: המדריך לאוצר המתחיל - בר ירושלמי משוחח עם אדריאן ג'ורג'

"עתידה של הפרקטיקה האוצרותית צריך להיות שיתופי, דמוקרטי ולכלול קולות רבים". בר ירושלמי מראיין את אדריאן ג'ורג', האוצר הראשי של Artscience Museum בסינגפור וסגן מנהל לשעבר של אוסף האמנות של ממשלת אנגליה. הוא גם מחברו של הספר The Curator's Handbook

הסוואה גלויה

ספרו של דור גז, "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מתמקד בסוגת תצלומים מן העשורים הראשונים של המאה העשרים כמקרה מקומי, ייחודי ומורכב של אוריינטליזם חזותי. חגי אולריך סוקר את הספר ומציע הרחבה של הדיון דרך ערכיה ומאפייניה של אמנות המיצג.

שי איגנץ: טור צילום

#16

  • 05/02/18

#9

מאז חורף 2012 חמודי ג'נאם מבקר בכפר איקרית מדי חודש, לעתים למספר ימים, ומתעד את המקום והאנשים החיים בו, בסטילס ובוידאו.
הטור צולם הפעם באמצעות רחפן שנבנה באיקרית על ידי ע'סאן טועמה

  • 04/02/18

הליוטרופיון - ריסוק או ריפוי

לקראת הליוטרופיון - תערוכתה החדשה של תמר גטר, המוצגת בימים אלה במשכן לאמנות עין חרוד - שוחח איתה ה.ש.ל.ר על סוסים ועל עניינים אחדים המעסיקים אותה בעבודתה: מעצורי ציור, אידאליזציה ורישום מהזיכרון, ועל הציור כמכונה שלא זזה.

טקסט שהוליד את עצמו (רעיונות שגנבתי מאחותי)

"אחרי התקפה כושלת, חמשת שחקני הקבוצה שעל המגרש היו ממלמלים תוך כדי נסיגה להגנה ׳חדש-חדש-חדש-חדש׳, לאיפוס התסכול. אז לא ישבו בקהל מבקרי כדורסל שכתבו ׳כמה מיושן, כבר קלעו לסל מיליוני פעמים׳.״ טקסט חדש של שי-לי הורודי במגזין תוהו.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#11

  • 05/01/18

סיפורים בהילוך אחורי

האמן Huo Rf משוחח עם מרבה אקאר אקגון על זיכרונות, על שיתופיות, על תרבות קווירית, ועל פרטיות האמן, בעקבות תערוכתו "סיפורים בהילוך אחורי" שהוצגה לאחרונה בגלריה פי-ארטוורקס באיסטנבול.

עיצורים חוככים

בר ירושלמי מבקר בתערוכתו של קולקטיב האמנים Slavs and Tatars במרכז לאמנות עכשווית בוילנה, ומרחף אתם על מרבד קסמים בין מרחביה הדמוגרפיים, הלשוניים, הדתיים והסוציאליים של ממלכת אירואסיה.

בחיפוש אחר אוצרות ביקורתית

בעקבות הביקורות שנשמעו לאחרונה על דוקומנטה 14 ועל הביאנלה של ונציה, נואה סימבליסט חוזר אל הספר/כתב העת אוצרות ביקורתית (Curating Critique) כדי לבדוק האם והיכן אוצרות וביקורת עשויות להיפגש כיום

שי איגנץ: טור צילום

#15

  • 28/11/17

הווה מתקדם: השערות על דמיון תרבותי במזרח התיכון

בתקופה האחרונה הופיעו חיבורים רבים אודות דרכי הפעולה של מוסדות תרבות במזרח התיכון. כיצד יכולים דיווחים אלה לתרום לקידום ההבנה וההתפתחות של התוצר התרבותי באזור, וממה הם מתעלמים? למא סולימאן סוקרת את הכרך האחרון בסדרת הפרסומים של הוצאת איבראז על תרבות חזותית במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

אתרים מטפוריים

בתוך חוסר המחויבות הכללי של התערוכה המרכזית בבינאלה בוונציה השנה, אבי לובין מבקר בשלושה פרויקטים משמעותיים ומעניינים, שמציעים אתרים מטפוריים ומרחבים של התנסות ושיתוף פעולה.

נתזי דם

Crop Marks עבודתו החדשה ביותר של שריף ואכד, היא דיוקן עצמי, תצלום בגודל טבעי, ובו נראה האמן כשראשו ערוף. עלמה מיקולינסקי כותבת על דרמת עריפה זו ומנסה לחקור את משיכתנו אל דימויים של כריתת ראשים, כמו הציור של אנרי רניו המתאר את ההוצאה להורג האכזרית בגרנדה או עריפת ראשו של נד סטארק ב"משחקי הכס". 

רויטל לסיק: רישום תגובה

#10

  • 29/10/17

ענן של פילוסופיה

הייתכן שחקירות פילוסופיות של לודוויג ויטגנשטיין אינו ספר, אלא אלבום מוזיקלי תזזיתי? מיכל ספיר משרטטת מסלול קריאה ופרשנות בכתביו של ויטגנשטיין, העובר במוזיקה, בספרות, בעננים צמריריים, בצמתי דרכים, בסוסוני ים ובאתיקה.

אשליה אודות הבנה

כדי לראות את הפסלים גדולי הממדים בתערוכת היחיד של ריצ'רד דיקון בגלריה העירונית של פראג הצופה צריך להתקרב, להתכופף, להרים את ראשו, להתמקד בפרטים הקטנים ואז שוב להתרחק ולהביט בפסל המלא. פעולות המחקר שהצופה מבצע בעזרת גופו ותנועתו בחלל הובילו את חגי אולריך לנסות להבין כיצד דיקון מצליח לתת ביטוי פיזי לרעיונות, סמלים וסימנים שאי אפשר באמת להמחיש בחלל ובזמן.

 

רויטל לסיק: רישום תגובה

#9

  • 17/09/17

דיוקן האמן כאיש לא-צעיר או: מעשה בשני דובים

עם סיום עונת תערוכות הבוגרים בבתי הספר לאמנות, חוזרת טלי תמיר דווקא לעבודתם של שני אמנים ותיקים - דב אור-נר ודב הלר - ותוהה כיצד הרדיקליות שהצליחה לחבר אוונגרד עם ערכים חברתיים, לחצות קווים ולהמיס גבולות קונספטואליים וגיאוגרפיים, לא מצאה את מקומה במוזיאונים המרכזיים.

שי איגנץ: טור צילום

#14

  • 13/08/17

ארץ חמדה

בתערוכת היחיד המקיפה של אורית ישי בגלריה העירונית של פראג מופיעים מקלטים, מדי צבא, מנהגי אבלות, חיילות ואלבום פרחים ארצישראלים שניתן לגנרל אלנבי. דומה שדווקא מכלול הפעולות שעושה ישי יוצר מהלך ביקורתי מעניין שבו האינפורמציה הופכת חסרת תוכן והמציאות לחסרת בשר.

היעדר, ספקולציה, טקסט

"עליי לבנות גשר באורך עשרים מטר עשוי מילים אל עבודות המסתורין של גרוסווגל, זאת בהנחה שהעבודות שלו נמצאות היכן שהן נמצאות". שי-לי הורודי כותבת ממרחק על תערוכתו של עמוס גרוסווגל בגלריה לבלוב 24.

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#8

  • 18/07/17

חור בזכרון

במסגרת שיתוף פעולה חדש בין קדיסט לבין מגזין תוהו למען פרסום משותף של ראיונות וידאו, אלינור סלומון משוחחת עם אלהם רוקני על שחזור וזיכרון, על ביוגרפיה והיסטוריה, על אוריינטליזם ועל גברים בעלי מראה מזרחי.

אתונה לפני קאסל

מסר מעברה של אירופה שמהדהד בהווה שלה יוצר הצהרת פתיחה פוליטית חזקה לדוקומנטה 14. כריסטוס פרידיס מבקר בתערוכה הבין-לאומית ומוצא שההחלטה לפתוח אותה השנה באתונה לפני הפתיחה בקאסל אינה רק מיזם קולוניאלי של סצנת האמנות בגרמניה.

בדיקה ביטחונית בשער הרחמים

התערוכה "ירושלים, 1400-1000: כל העמים תחת הרקיע" במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק הכילה מספר מרשים של מוצגים עתיקים ייחודיים - ממנורת מסגד סולטנית ועד טבעת נישואין יהודית. שתי אוצרות התערוכה ארגנו אותה מתוך כוונה להציג לצופים מקום רוחני, מגוון ושוחר שלום – ירושלים כפי שהיא מצטיירת בדמיונן. רולא ח'ורי ביקרה בתערוכה ושבה עם כמה נקודות למחשבה. 

רויטל לסיק: רישום תגובה

#8

  • 21/05/17

צילום פעולה

"במפעל משותף זה הצלמים לא רק משמשים עיניים לחברי הקהילה המצולמים אלא גם זרוע נוספת במאבקם לצדק". נדים כרכבי סוקר את הספר שפורסם לאחרונה, המתאר עשור של הצילום האקטיביסטי של אקטיביסטילס.

שי איגנץ: טור צילום

#13

  • 12/05/17

הרחבת תחום המאבק

התערוכה "קו הצבע" עושה כברת דרך כדי להמחיש את המאבק לזכויות השחורים בארצות הברית, אבל בו-בזמן היא לוכדת את עבודות האמנות המוצגות בה בכלא מושגי. רוויטל מדר כותבת על התערוכה שהוצגה לאחרונה במוזיאון קה בראנלי בפריז.

ברבור שחור, ברבור לבן

לאחר הסכסוך המתוקשר של גלריה ברבור עם עיריית ירושלים וניסיונות הצנזורה של העירייה, הוצגה שם תערוכתם המשותפת של ביאנקה אשל גרשוני ואורי הולבן. חגי אולריך ביקר בתערוכה וחזר עם מחשבות על האפשרות הפוליטית שיוצר המרחב שהשניים בנו.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#7

  • 29/03/17

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#7

  • 19/03/17

מידע מקודד

בשלושים השנים האחרונות פועל מיקי קרצמן כאמן, כצלם עיתונות, כחוקר וכארכיונאי. חגי אולריך סוקר את ספרו החדש - תולדה של שיתוף פעולה עם החוקרת והאוצרת אריאלה אזולאי. הספר בודק את האופן שבו הצילום יכול להפוך אינדיבידואלים לחשודים אולטימטיביים.

משחקי רוחות

בין השנים 1918 ו-1924, המסיונר והאנתרופולוג הגרמני מרטין גוזינדה ערך מסעות בארץ האש ובמערב פטגוניה, הנקודה הדרומית ביותר בצ'ילה ובעולם בכלל. עלמה מיקולינסקי כותבת על התערוכה הנודדת של תצלומיו, שתיעדו את מפגשיו עם העמים הילידיים - הסלקנם, הייגן והקאווסקר.

שי איגנץ: טור צילום

#12

  • 23/02/17

ארץ ההבטחות הכלליות

שלושים ושמונה עבודות עתירות טכנולוגיה, מאה שנים של התנסויות באמנות הקולנוע, מיצבים, סביבות בתלת-ממד, רישומים, פסלים, מיצגים, ציורים, וחללים מקוונים, בשטח של כ-1700 מ"ר: ניסוי בחוויה טוטלית או עומס יתר לחושים? רולא ח'ורי מבקרת בתערוכה המרשימה "מחוזות החלום: קולנוע ואמנות אימרסיביים, 1905-2016" במוזיאון וויטני לאמנות אמריקנית בניו יורק.

שתי נקודות מבט (חלק ג'): צורות של סירוב

בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, נואה סימבליסט מתמקד באופן בו אכרם זעתרי משתמש ביחסי חליפין דיאלוגיים כאסטרטגיה אמנותית. שיחותיו של זעתרי עם חגי תמיר שונות לחלוטין מאלה שניהל עם אבי מוגרבי, הן מבחינת הדינמיקה והן מבחינת התוצאות, אולם משני סוגי השיחות עולות דרגות שונות של מעורבות אישית, כמו גם צורות שונות של אנטגוניזם וסירוב.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#6

  • 03/02/17

פשעים ועבירות קלות

האם העבודות של מיכל מקרסקו מציגות פטישיזם זול וסיטואציות מפוקפקות? האם הן נעשו בהינף-יד, בקלילות או בגחמה? חגי אולריך ביקר בתערוכה של מקרסקו בגלריית המדרשה וחזר עם מחשבות על טעם טוב, על כנות ועל שאלות של משקל וקנה מידה.

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#6

  • 08/01/17

באדום, בשחור

בין ניו יורק למארפה שבטקסס עובר מסלול דמיוני, שלאורכו נודדים ומתגלגלים אנשים, צבעים, רעיונות ומורשות. רותם רוזנטל כותבת על עבודתו של ג'וש ט. פרנקו, "בטלילי, בטלאפאלי: שלושה טקסנים באדום ובשחור".

שי איגנץ: טור צילום

#11

  • 25/12/16

יחסים פנימיים

ציור עכשווי כערימת חורבות המודרניזם או ציור מודרניסטי ממש? התעסקות בקומפוזיציה ציורית או התמקדות במושאי הציור? חגי אולריך כותב לתוהו על התערוכה "ציור, למשל" במוזיאון פתח תקווה לאמנות.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#5

  • 11/12/16

שתי נקודות מבט (חלק ב'): יחסי חליפין דיאלוגיים

בחלקו השני של המאמר בו הוא מנתח את עבודתו של אכרם זעתרי מכתב לטייס שסירב (2013), נואה סימבליסט דן בעבודה מוקדמת יותר של זעתרי שכללה שיחה עם הקולנוען והאמן הישראלי אבי מוגרבי. סימבליסט בוחן את העבודה מבעד לפריזמה של יחסי חליפין דיאלוגיים, תוך הסתמכות על המושג "אמנות דיאלוגית", שניסח גרנט קסטר, ועל אבחנותיה של אלה שוחט אודות פוליטיקת הזהויות של יהודים ערביים או מזרחיים.

האוס אטלנטיס

עבודת הוידאו "האוס אטלנטיס" של קרן רוסו ממזגת סוגות שונות - קולנוע תיעודי, מסה היסטורית ומדע בידיוני. במאמר חזותי זה האמנית מציעה התייחסות חדשה למרכיבים החזותיים והטקסטואליים בעבודתה.

המונומנט הארכיטקטוני שבבסיס עבודתה של רוסו, האוס אטלנטיס, נבנה בשנת 1931 בברמן שבגרמניה. המבנה משלב את חזון פטרונו, לודוויג רוזליוס, לשקם את זהותו של הגזע הגרמני באמצעות תחיית תהילת ימי קדם בארכיטקטורה המונומנטלית, הסמלית והאקספרסיוניסטית של ברנהרד הטגר.

שי איגנץ: טור צילום

#10

  • 23/10/16

מבנים ארעיים

הרבה מקומות טעונים מופיעים בעבודותיו של ניר עברון, בהם העיר הפלסטינית רוואבי, מלון שבע הקשתות בהר הזיתים והתיישבות ג'יימסטאון בווירג'יניה שבארה"ב. אך מה קורה לקונקרטיות של המקומות ולעיסוק בסיפורים הפוליטיים הספציפיים כאשר העבודות מנתקות בין תוכן לצורה? חגי אולריך חוזר מתערוכתו של עברון, "מסד".

רויטל לסיק: רישום תגובה

#4

  • 16/10/16

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#5

  • 10/10/16

שתי נקודות מבט (חלק א'): מכתב לטייס שסירב

בקיץ 1982, בזמן הפלישה הישראלית ללבנון, נפוץ בעיר הנמל סאידה (צידון) סיפור שצמח לממדים מיתולוגיים: אחד ממטוסי הקרב הישראליים שנשלחו אל מחנה הפליטים הסמוך נסוג ממשימתו - במקום להפציץ את בניין בית הספר במחנה, הטייס שחרר את הפצצות בלב ים. במאמר לתוהו, שיפורסם בשלושה חלקים, צולל נואה סימבליסט אל נבכי עבודתו של אכרם זעתרי, מכתב לטייס שסירב, שנוצרה בהשראת סיפור אמיתי זה.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#3

  • 28/08/16

עינוגי הבשר האחר

צייר שהפנים את המבט המערבי האוריינטליסטי, אמן סוג ב' שזכה להכרה כחלק מתשלום מס שפתיים של הטייט מודרן לקהילה ההודית הבריטית, או אמן שמציע מבט חד, מורכב וחתרני על זהות, חברה ומיניות? בר ירושלמי כותב למגזין תוהו על הרטרוספקטיבה של הצייר יליד הודו בופן קאקהר בטייט מודרן

שי איגנץ: טור צילום

#9

  • 09/08/16

פוטוריזם אפריקאי ופוטוריזם ערבי מנקודת מבט עכשווית של קוראת גולה

כתיבת סקירה על ספר בנושא אפרו-פוטוריזם עבור מגזין תוהו הביאה את למא סולימאן לבחון את רעיון הפוטוריזם הערבי, שנמצא עדיין בחיתוליו. דרך עבודות של אמנים כמו לריסה סנסור, סוליימן מג'לי וקולקטיב תשוויש, בודקת סולימאן את הפוטנציאל של הפוטוריזם הערבי להפוך למרכיב מרכזי בדיון העכשוי על תרבות ערבית בכלל ותרבות פלסטינית בפרט.

את לא נראית מודאגת, אבל כדאי שתהיי

האמנית תאה טופאיץ' מתארת את השנתיים בהן עבדה על הכנת מיצג חדש בתל אביב שמעורבים בו גם אנשי מוסד ושב"כ. זהו סיפור מתח עם מעקב, חקירות, מפגשים סודיים ושיחות חשאיות. מאמר חדש במגזין תוהו: אנו ממליצים לקרוא אותו בנשימה אחת!

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#4

  • 31/07/16

ההווה בדראג אנד דרופ*: רשמים מהביאנלה התשיעית של ברלין

"ברוכים הבאים אל הפוסט-עכשווי", אומרים חברי קולקטיב DIS, אוצרי הביאנלה התשיעית של ברלין, בחביבות של שוטרים במעבר גבול, שמזמינים אותנו להיכנס לטריטוריה אוניברסלית. כביכול. מיכל ב. רון חולקת את רשמיה מהביאנלה בביקורת חדשה עבור מגזין תוהו.

רויטל לסיק: רישום תגובה

#2

  • 19/07/16

המילים המשותפות

חגי אולריך על המילים המשותפות בתערוכתו האחרונה של יוסי ברגר, על היחסים בין מילים בודדות לבין הרצף ועל רעיון השלם המופשט.

שי איגנץ: טור צילום

#8

  • 04/07/16

הפצעה של התרחשות

האמנית קרלה גניס, תושבת ברוקלין, משתמשת בטכנולוגיות ייצוג של המאה ה-21 כדי לספר סיפורים באמצעות "מראה דיגיטלית" שבה משתקפים הרהורים על כוח, מיניות, דחיקה לשוליים ויכולת פעולה. גניס מוקסמת מסמיוטיקה דיגיטלית וממקומה של הזהות בתוך ההקשר המעורפל של האמתי והווירטואלי.

עדות מומחה: תצלום שנוצר בשטח

בספרו החדש של איל ויצמן, הקורא חובר אל המחבר לריחוף מעל חבלי ארץ נתונים במחלוקת במזרח התיכון, עוקב אחריו כשהוא משרטט היסטוריות, אידאולוגיות, גבולות חלקלקים, טכנולוגיות ונרטיבים שמעורבים בהדרה הרשמית ובעקירה של הבדואים תושבי הנגב. רותם רוזנטל סוקרת את "סף המדבר, קו העימות" ואת שיטות העבודה של ויצמן במחקרו התרבותי-חזותי-פורנזי.  

חמודי ג׳נאם: ניואנסים של שייכות

#3

  • 26/05/16

רישום תגובה

רויטל לסיק ברישומים מהירים שמגיבים לתערוכות, עבודות ואירועי אמנות. טור חדש בתוהו

 

  • 23/05/16

סטיות מהתסריט: על "סטליניזם של יחסים - המחזמר" מאת מייקל פורטנוי

הצופה במופע של מייקל פורטנוי בויטה דה ויט מרגיש כאילו הוא מבקר במחלקה פסיכיאטרית פתוחה, שהמטופלים בה אינם מסוגלים לבטא את מחשבותיהם באופן בהיר ובמקום זאת פולטים את מה שהם כבר יודעים בזרם תודעה בלתי מסונן. נועם תורן נכח במופע ושוחח עם מנהלת המוסד, דפנה איאס. הוא חולק את רשמיו עם מגזין תוהו.

שי איגנץ: טור צילום

#7

  • 11/05/16

בת-הזמן

מהי משמעות הזמן באמנות בת-זמננו (con-temporary)? סעדי ניקרו דן בנושא העכשוויות (con-temporaneity) דרך עבודותיהם של כריסטו וז'אן-קלוד, MUVART וואליד ראאד.

ביו-ביבליוגרפיה

האם אפשר להתעלם מהעובדה שדרך כתיבתו רועי רוזן מייצר אמנות שהיא מערכת סגורה? האם אפשר לגשת אל יצירתו מזווית אחרת? עלמה מיקולינסקי כותבת על רטרוספקטיבת אמצע-הקריירה של רוזן במוזיאון תל אביב לאמנות.

ניואנסים של שייכות #2

מאז חורף 2012 חמודי ג'נאם מבקר בכפר איקרית מדי חודש, לעתים למספר ימים, ומתעד את המקום והאנשים החיים בו, בסטילס ובוידיאו. 

  • 07/04/16

שי איגנץ: טור צילום

#6

  • 05/04/16

ריאליזם קפיטליסטי: אז והיום?

"ריאליזם קפיטליסטי" -האם המונח יכול להציע אפשרות חדשה לשינוי בתקופה שלאחר ההתפכחות מתנועת OCCUPY, בה עולם האמנות נשלט בידי אינטרסים מסחריים? עלמה מיקולינסקי סוקרת את הגיליון המיוחד של ARTMargins על ריאליזם קפיטליסטי.

 

​הפרק החסר

מה יש בו בספר שהופך אותו למטאפורה לסובייקט? מדוע יש לנו רצון להזדהות של ממש עם ספרים? להיעשות ספר? לירן רזינסקי כותב לתוהו על ההיבט הפטישיסטי של הספר ועל היחסים בין הספר לסובייקט ולגוף האנושי, כפי שאלה מיוצגים בתערוכה "ביבליולוגיה" במוזיאון פתח תקווה לאמנות.

כשמלאך ההיסטוריה משחק באש

בתוך עולם האמנות, ההולך ומתמלא בחשיבות עצמית, המהתלות המשעשעות של פישלי/וייס (Fischli/Weiss) בתחומי הפיסול, המיצב, הצילום והווידאו בלטו תמיד בגישתן הפרועה. מיכל ב. רון על הרטרוספקטיבה החשובה של הצמד במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק. 

עשה עצמך מת

"היכולת לחקור את העולם דרך תצפיות אמפיריות ולהסיק מסקנות לגבי טבע המציאות שינתה ללא היכר את יכולתנו לחוות את העולם סביבנו." בר ירושלמי על מדע ואמנות בתערוכה States of mind: Tracing the edge of consciousness - Mind, Edge, Consciousness, שמוצגת בימים אלה באוסף וולקאם בלונדון.

אפוקליפסה אתמול

כיפת הסלע - סלע המחלוקת המוזהב והנפיץ - עומדת במרכזה של תערוכה המוצגת בימים אלה בגלריה לצילום בבצלאל. נועה חזן כותבת לתוהו על התערוכה ועל המחקר החזותי שהוביל אליה, אשר בוחן מאות תצלומים של המקום לאורך 150 השנים האחרונות ומציע מושגים חדשים לבחינת ייצוגיו החזותיים.

שי איגנץ: טור צילום

#5

  • 01/03/16

גוון מסוים של אדום

הרטרוספקטיבה של וואליד ראאד (Walid Raad) במומה (MoMA) שבניו יורק נעה במתח שבין דיוק לספק, ומציגה  את האופן הייחודי בו מתייחס האמן להשפעות המלחמה. נעמי לב ביקרה בתערוכה והשתתפה בהדרכה של ראאד לאורכה

בשיפוצים

איך צריך לתכנן את הביאנלה באתונה כאשר המצב ביוון כל כך הפכפך? כריסטוס פארידיס (Christos Paridis) כותב על הביאנלה החמישית והשישית – פרויקט דו-שנתי שהוא גם אמנותי, גם פוליטי וגם חברתי.

ניואנסים של שייכות #1

מאז חורף 2012 חמודי ג'נאם מבקר בכפר איקרית מדי חודש, לעתים למספר ימים, ומתעד את המקום והאנשים החיים בו, בסטילס ובוידיאו. 

  • 11/02/16

תנופת היד ויחי המלך המשיח

עד כמה יכולות שתי תערוכות ציור להיות שונות זו מזו?  דני יהב בראון על התערוכות של אמיר נוה ושל יצחק ליבנה בגלריה זומר

  • 09/02/16

שי איגנץ: טור צילום

#4

  • 02/02/16

שאול

הצילום של שי איגנץ חותר לאחור אל ראשית הצילום: החושך של החדר, הארומה של הכימיקלים, מידה של הלא-צפוי וחדוה רומנטית של רגע מכריע. דני יהב בראון על "שאול", תערוכתו של שי איגנץ.

  • 14/01/16

הבלחים של ראיון

כשגילינו שז'ורז' דידי-הוברמן בא לאוניברסיטת תל אביב כדי לשאת הרצאת אורח ביקשנו ממיכל ספיר, המתרגמת של ספרו שיצא לאחרונה בעברית, להזמין אותו לראיון עבור תוהו.

הגונב מגנב פטור

מה עשתה מיכל בראור בתיבת הפנדורה שהניח א' לפתחה? יאיר ברק מתאר את מעגלי האשמה שיוצרת עבודתה של מיכל בראור, ״אוסף לא פרטי״, לנוכח מזוודת תצלומים גנובה, שבתחתיתה תקווה.

העם הנבחר – מדריך קטן למהפכה גדולה

"ברור שהכיבוש לא יסתיים ממש עכשיו, אבל הרבה דברים עשויים לקרות בקרוב. השאלה היא איפה להתחיל". ז'אק סרבין מה-"יס-מן" (the Yes Men), המוכר גם כאנדי ביכלבאום, בשיחה עם מעיין שלף בעקבות ביקורו בירושלים לאחרונה.

בלי תכסיסים, בלי תחבולות. מרסל ברותרס בפרידריציאנום, קאסל

האם הנסיונות שנעשו בשנה האחרונה להציג את עבודתו של מרסל ברותרס (Marcel Broodthaers) לאחר מותו עמדו באתגר? האם הרטרוספקטיבה הצפויה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק תצליח במשימה? מיכל ב. רון מתעמתת עם שאלות אלו ועם הפרדוקס הטמון בהן.

 

שי איגנץ: טור צילום

#3

  • 11/12/15

גחליליות

חוץ ופנים, חול וקודש, עיוורון וראייה, והכול מתוך ציור חקרני ולא פתייני כלל. דני יהב בראון על החלונות והויטראז'ים בתערוכתה של מאיה גולד

  • 04/12/15

העידן המטאבולי, או כיצד חזה פדריקו מנואל פראלטה ראמוס את האינטרנט בעזרת ביצה

הייתכן שיצירת אמנות דמוית ביצה ניבאה את האינטרנט? עלמה מיקולינסקי כותבת על "העידן המטאבולי", תערוכה באצירת צ'וס מרטינז המוצגת  במוזיאון לאמנויות לאטינו-אמריקניות בבואנוס איירס.

קופסא שחורה

מעבורת, טרמינל, חוף הים, חדר במלון, או מעבר גבול, כל אחת ואחת מהאינסטנציות הביורוקרטיות הללו נחשפת כאחיזת עיניים. דני יהב בראון על התערוכה "נופשון" של אוהד מרומי ועל היחסים בין ביקור לביקורת.

  • 19/11/15

שי איגנץ: טור צילום

#2

  • 15/11/15

רכוש נטוש

תערוכותיהן של אמילי ג׳סיר וג'ומאנה מאנע, המוצגות בימים אלה בלונדון, מזמנות מפגש עם אסטרטגיות הפוכות של התמודדות עם מוגבלותו של הזיכרון הארכיוני. בר ירושלמי על תערוכותיהן של שתי האמניות.

הסהר הגדול: אמנות ותסיסה חברתית בשנות ה-60 – יפן, דרום קוריאה וטאיוואן

"אנחנו מחבלי אמנות" הכריז יאסוהירו קאטו, שעמד בראש קבוצת "מימד האפס" בשנות ה-60. אמירה זו מייצגת את רוח התקופה, והאווירה הנפיצה כנגד הממסד הפוליטי, כמו גם הממסד האמנותי, שתפסה לה מקום ביפן של שנות ה-60. אילת זהר על תערוכה מחקרית שסקרה את האוונגרד של תקופה זו ביפן, דרום קוריאה וטאיוואן.

אדמָּכשיר*

כיצד הופך הכלי, המכשיר, מאובייקט ליצירה? כיצד הוא מבטל את עצמו (כאובייקט מתועש) ורוכש זהות ומשמעות חדשה? חיים דעואל לוסקי על רעיון האדמָּכשיר ועל הדיגי-דימוי בעקבות תערוכתו של מתן מיטווך בגלריה דביר

שי איגנץ: טור צילום

#1

  • 30/10/15

פורמט גדול, טקסט קטן (להילה בכר)

 במפגש מאוחר עם הגריד הצילומי של הילה וברנד בכר גילה יאיר ברק כי החוויה האינטלקטואלית והעניינית שלו כצופה בעבודות הפכה לריגוש רוחני. מדוע זה קרה, והאם המטען הגנטי של הצילום הטיפולוגי הישראלי אכן קרוב למקבילו הגרמני או דווקא לזה האמריקאי? תהיות ותובנות לאחר מותה של הילה בכר.

הגנן, החקלאי ומגדל הירקות האורבאני

"התערוכה החקלאית" שאצרה טלי תמיר בתחילת השנה במוזיאון פתח תקוה לאמנות חקרה את החקלאות המקומית באמנות העכשווית. במאמר זה תמיר מרחיבה את הדיון בהבדל שבין גננות לחקלאות ומתמקדת בשאלת היחסים בין חקלאות, טריטוריה וביוגרפיה.

עבודה בתוך עבודה: על תערוכתו של רוברט אירווין בדיה:ביקון

בתחילת קיץ 2015 חזר רוברט אירווין למוזיאון דיה:ביקון, והקים בו מיצב שיצר בשנת 1998, במקום שאת מבנהו וסביבתו הוא עצמו עיצב בשנת 2003. אולם הגלגול החדש של המיצב "אקסקורסוס" חושף הרבה מעבר להיסטוריית החקירה החזותית ארוכת השנים של האמן

ארץ של אלמנות

דוריס סלסדו עוסקת בטראומה הקיבוצית הקשורה במשטרים טוטליטארים בקולומביה. גבריאלה ווינשנקר כותבת על הרטרוספקטיבה האמריקאית הראשונה של האמנית במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק.

ילד עם מצלמה

בשנים 2008-2009 תיעד דוד ריב את מאבק התושבים בניעלין נגד בניית גדר ההפרדה. בטקסט קצר זה הוא מתמקד באחד הציורים שצייר בעקבות הפעילות הזאת.

על צבע ומרחבים אחרים

מרחב צבע הוא ארגון של צבעים בדרך מסוימת, המאפשרת להציג ולייצג צבע באמצעות מדיום אנלוגי ודיגיטלי. מאמר חזותי זה אינו עוסק בתיאוריה של הצבע, אלא באופן שבו צבע מאורגן לכדי אובייקט, או, ליתר דיוק, לכדי צורה.