הסופרת במוזיאון: כריסטין קולסון בודה סיפורים על ה"מט"
כריסטין קולסון כותבת ברומן הבכורה שלה על מוזיאון ה"מט", חושפת את המֵח שבשלד המוזיאלי, מעבירה מצבים פיזיים ומנטליים, ומאפשרת לנו להציץ מאחורי הקלעים של המוזיאון.
כריסטין קולסון כותבת ברומן הבכורה שלה על מוזיאון ה"מט", חושפת את המֵח שבשלד המוזיאלי, מעבירה מצבים פיזיים ומנטליים, ומאפשרת לנו להציץ מאחורי הקלעים של המוזיאון.
הקוסמיזם הרוסי עומד במרכזה של טרילוגיית סרטים של אנטון וידוקלה, שהוצגה ברחבי העולם. הטרילוגיה מתחקה אחר, או, ליתר דיוק, מקימה לתחייה רעיונות של קוסמיזם באמנות, בהנדסה, ובארכיטקטורה הפוסט-סובייטית. עלמה מיקולינסקי סוקרת את תצוגת הסרטים בחלל המנוהל על ידי אמנים בטורונטו, וגם את גוף המחקר התיאורטי שהתפתח סביב הנושא בארבע השנים האחרונות.
"הספר מה זה אומר לכתוב על אמנות כולל שיחות עם כותבים שבאמתחתם כשלושה עשורים של כתיבה, היוצאת לאור מתוך להט עז וחסר מעצורים לאמנות." מאט הנסון סוקר את ספרו של ג'ארט ארנסט שיצא לאחרונה ובו אסופת ראיונות עם כותבים ידועים על אמנות, כמו ג'רי זלץ, רוברטה סמית', לוסי ליפארד ואיב-אלן בואה.
מדוע במשך שנים רבות לא לימדו במחלקה לצילום של בצלאל, על גלגוליה השונים, על פועלם של צלמים מקומיים? האם היה כאן צילום מקומי שעסק בזיקה שבין האדם למקום? חגי אולריך מנסה לבחון את תולדות הצילום המקומי בעקבות ספרה של נועה צדקה, האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא - כרוניקה של מחלקה לצילום.
ספרו החדש של האמן והחוקר האמריקני מליק גיינס, "פרפורמנס שחור בשולי השמאל: היסטוריה של הבלתי אפשרי", נע בין ניו יורק וסן פרנסיסקו, פריז ומינכן, אקרה ולאגוס. הוא מציע דיון חיובי ומלא חיים בשלל יצירות במה, אופנה, קולנוע, טלוויזיה ומוזיקה. סעדי ניקרו סוקר את הספר ודן בהצטלבויות הרבות המתרחשות בו בין תיאטרליות, גזע, סובייקטיביות ומיניות.
שטיח עשוי בטון, שמיכה קרועה וחיילי צעצוע מפוזרים על מיטה צרה. "בזמן שישנת", תערוכתם המשותפת של היבא אל-אנסרי ופאדי אל-המווי, הכילה אוסף של חפצי בית מעוותים ומפורקים ושיקפה את האופן שבו סכסוכים מחלחלים אל חיי היום-יום.
ספרו של דור גז, "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מתמקד בסוגת תצלומים מן העשורים הראשונים של המאה העשרים כמקרה מקומי, ייחודי ומורכב של אוריינטליזם חזותי. חגי אולריך סוקר את הספר ומציע הרחבה של הדיון דרך ערכיה ומאפייניה של אמנות המיצג.
בעקבות הביקורות שנשמעו לאחרונה על דוקומנטה 14 ועל הביאנלה של ונציה, נואה סימבליסט חוזר אל הספר/כתב העת אוצרות ביקורתית (Curating Critique) כדי לבדוק האם והיכן אוצרות וביקורת עשויות להיפגש כיום
בתקופה האחרונה הופיעו חיבורים רבים אודות דרכי הפעולה של מוסדות תרבות במזרח התיכון. כיצד יכולים דיווחים אלה לתרום לקידום ההבנה וההתפתחות של התוצר התרבותי באזור, וממה הם מתעלמים? למא סולימאן סוקרת את הכרך האחרון בסדרת הפרסומים של הוצאת איבראז על תרבות חזותית במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
"במפעל משותף זה הצלמים לא רק משמשים עיניים לחברי הקהילה המצולמים אלא גם זרוע נוספת במאבקם לצדק". נדים כרכבי סוקר את הספר שפורסם לאחרונה, המתאר עשור של הצילום האקטיביסטי של אקטיביסטילס.
כתיבת סקירה על ספר בנושא אפרו-פוטוריזם עבור מגזין תוהו הביאה את למא סולימאן לבחון את רעיון הפוטוריזם הערבי, שנמצא עדיין בחיתוליו. דרך עבודות של אמנים כמו לריסה סנסור, סוליימן מג'לי וקולקטיב תשוויש, בודקת סולימאן את הפוטנציאל של הפוטוריזם הערבי להפוך למרכיב מרכזי בדיון העכשוי על תרבות ערבית בכלל ותרבות פלסטינית בפרט.
בספרו החדש של איל ויצמן, הקורא חובר אל המחבר לריחוף מעל חבלי ארץ נתונים במחלוקת במזרח התיכון, עוקב אחריו כשהוא משרטט היסטוריות, אידאולוגיות, גבולות חלקלקים, טכנולוגיות ונרטיבים שמעורבים בהדרה הרשמית ובעקירה של הבדואים תושבי הנגב. רותם רוזנטל סוקרת את "סף המדבר, קו העימות" ואת שיטות העבודה של ויצמן במחקרו התרבותי-חזותי-פורנזי.
"ריאליזם קפיטליסטי" -האם המונח יכול להציע אפשרות חדשה לשינוי בתקופה שלאחר ההתפכחות מתנועת OCCUPY, בה עולם האמנות נשלט בידי אינטרסים מסחריים? עלמה מיקולינסקי סוקרת את הגיליון המיוחד של ARTMargins על ריאליזם קפיטליסטי.
בתחילת קיץ 2015 חזר רוברט אירווין למוזיאון דיה:ביקון, והקים בו מיצב שיצר בשנת 1998, במקום שאת מבנהו וסביבתו הוא עצמו עיצב בשנת 2003. אולם הגלגול החדש של המיצב "אקסקורסוס" חושף הרבה מעבר להיסטוריית החקירה החזותית ארוכת השנים של האמן
דוריס סלסדו עוסקת בטראומה הקיבוצית הקשורה במשטרים טוטליטארים בקולומביה. גבריאלה ווינשנקר כותבת על הרטרוספקטיבה האמריקאית הראשונה של האמנית במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק.