התיישבות אוהלים בדואית, בסביבות שנות ה-70. אוהלים כאלה היו עשויים באופן מסורתי מיריעות ארוכות של צמר כבשים ושיער גמלים, נתמכים על ידי עמודי עץ ​​ומיתרים מתוחים, המאפשרים הקמה ופירוק מהירים, ונפח קטן להובלה. הרשויות בישראל הגבילו בהדרגה את הנוהג הפסטורלי והנוודי למחצה של הבדואים לנוע בין אזורי מרעה עונתיים, ובכך מנעו את תנועתם ברחבי המדבר, שהיא בסיסית לתרבותם, אורח חייהם, כלכלתם ומורשתם.

מצבה על קבר בדואי בבקעת אל-בקיעה / קנאים. הבדואים נהגו לקבור את מתיהם במדבר, במרחק ממקום מגוריהם, עד שהמנהג נאסר. אתרי הקבורה והמצבות הקיימים משמשים כאמצעי לבדואים לספר את מורשתם באזור. ציוני דרך כאלה לאורך המסלולים החוצים את הנוף, טבעיים ומלאכותיים כאחד, מחברים את המרחב הפיזי של ההווה אל הנרטיבים והאירועים ההיסטוריים, ויוצרים מעין סיפור סיפורים תוך כדי הליכה. לסיפורים כאלה, המספרים את הנוף, יש חשיבות רבה ליכולתם לחבר או לנשל.

בהיעדר חיבור לקווי מים ולרשת החשמל, תשתיות הכפר הבדואי עושות שימוש במיכלים גדולים לאגירת מים המובאים מרחוק, ובפאנלים סולאריים להפקת אנרגיה מהשמש. בנייה בדואית מקומית מסתמכת על פריטים וחומרים ממוחזרים שהם קלים, רב-תכליתיים, זולים יחסית וקלים לשחזור. סוג זה של התיישבות הוא דוגמה עכשווית ייחודית לקיימות מדברית עצמאית.

מציאות המים העכשווית במדבר הנגב / נקב: מכלי מתכת מאולתרים, המכילים מדי מים וברזי עצירה, מחברות נקודות על קווי המים הרשמיים לרשתות צינורות הפלסטיק הלא רשמיות שהונחו על ידי הבדואים המספקות מים למשפחות מפוזרות בכפרים.

עדר גמלים מקבל מים בנקודת חלוקה. במדבר הצחיח, ברז על צינור המים הרשמי זוכה לחשיבות הדומה לזו שהייתה בעבר לבור המים. שקתות מאולתרות מתמלאות במים, והברז הופך מיד למקום התכנסות לעדרי עיזים, כבשים וגמלים, לאחר יום של שוטטות במדבר.

סוסים רועים בשדה, בסמוך כפר בדואי. הבדואים המקומיים משתמשים בכמות הגשמים הדלה בתקופה הקרה והלחה יותר של השנה עבור שיטות חקלאות בעל - גידול דגנים עבור עדריהם, בשטחים פתוחים וצחיחים. שטחי מרעה נרחבים אלו תומכים בעדרים, ומהווים חלק מרכזי בכלכלה הפסטורליסטית של הבדואים.

ארכיאולוגים מרשות העתיקות מודיעים לראש קהילה בדואית מקומית בבקיעה / קנאים ששבטו אינו יכול לחדש ולתחזק את המאגר בבור אום אל עטין, ששירת אותם במשך דורות, מכיוון שהאתר מוגדר על ידי המדינה כאתר ארכיאולוגי מוגן. פעולות גידור כאלה, של אתרים ומשאבים הקשורים היסטורית לאוכלוסייה הבדואית הילידית על ידי הרשויות הישראליות, משקפים מדיניות עקבית של שלילה ומחיקת מורשת הקיימות המדברית רבת הערך שלהם.

תצלום שצולם במהלך פעולה השתתפותית שאורגנה על ידי Common Views בינואר 2020, שבה סייעו המשתתפים בחידוש התעלות המספקות מי גשמים למאגר אום אל עטין. למאגר הייתה בעבר יכולת לספק מים לקהילות הבדואיות המקומיות, לאורך כל השנה.

אמנים מקולקטיב Common Views ב'שיג' השייך למשפחת חמיסה בבקיעה / קנאים. מרחב מפגש זה משמש את הבדואים כאזור התכנסות ואירוח לגברים בקהילה. באופן מסורתי, זהו אוהל עשוי מצמר כבשים וגמלים וסיבי כותנה, אך כיום זה בדרך כלל מבנה מאולתר שנבנה מפח גלי. האש במרכזו משמשת להכנת קפה ותה וכמוקד לשיתוף סיפורים, דיונים ולהמשכיות התרבות הבדואית. השיג מספק לבדואים מרחב מאולתר להתכנסות ולקבלת אורחים, כאשר האש מסמלת את לב הבית, למרות שאין לו דלת והוא פתוח לרוחות המדבר.

תחושת חוסן ייחודית: הקמת מחסה זמני ומאולתר מספר שעות לאחר הריסת כפר.

תחושת חוסן ייחודית: שחזור של מחסה משפחתי זמן קצר לאחר הריסת כפר, באמצעים פשוטים.

תחושת חוסן ייחודית: פחות מ-24 שעות לאחר הריסת כפר, המקומיים בונים מחסים באמצעות חומרים שהצילו מההריסות. כאן נראה צעיר חוטף תנומה.

תחושת חוסן ייחודית: פחות מ-24 שעות לאחר הריסת כפר, הבדואים המקומיים בונים מחסים זמניים.