סרטו של עמאר אל-בֵּיכּ, חממת השמש, מציג נקודת מבט מערערת ובלתי-לינארית על המהפכות הערביות, מתוך סביבה ביתית. מרגריטה פורסטי מנתחת את חוויית הזמן המורכבת של הסרט, המובעת בעיקר באמצעות המוטיב החוזר של מסך הטלוויזיה.
אירוע של ערב אחד בברלין, בפברואר 2020, הוביל את שרלוט בלייכר להרהר על הקשר בין שתי ערים – ביירות וברלין. היא כותבת על תהליכים של היעלמות נכסי תרבות המתרחשים בשתי הערים, ועל פעולות אמנותיות של התנגדות והתרסה כנגד היעלמות זו.
כיצד באה פלסטין לידי ביטוי באמנות העכשווית, ואיך מתמודדים כיום אמנים פלסטינים עם מושג הזיכרון ועם רעיון העבר? בעבודתה של האמנית לריסה סנסור מועלות שאלות רבות על רעיונות של קדושה, מולדת וזיכרון, באופן שמסייע להפוך אותם לאשליה. בסקירה אנליטית ובמבט ביקורתי מעמיק, החוקר חוסני אלח׳טיב שחאדה מציג תמונה רחבה של המקום, הדיאלוג, הזיכרון והקונפליקט אשר הדמויות חוות בעבודה שסנסור הציגה לאחרונה בביתן הדני בביאנלה ה-58 של ונציה.
הקוסמיזם הרוסי עומד במרכזה של טרילוגיית סרטים של אנטון וידוקלה, שהוצגה ברחבי העולם. הטרילוגיה מתחקה אחר, או, ליתר דיוק, מקימה לתחייה רעיונות של קוסמיזם באמנות, בהנדסה, ובארכיטקטורה הפוסט-סובייטית. עלמה מיקולינסקי סוקרת את תצוגת הסרטים בחלל המנוהל על ידי אמנים בטורונטו, וגם את גוף המחקר התיאורטי שהתפתח סביב הנושא בארבע השנים האחרונות.
הביאנלה השישית באתונה ביטאה צורך דחוף בהגדרה עצמית חדשה - צורך של הקהילה העכשווית המבולבלת ב"מהפכה" חדשה שתגדיר את המאה ה-21. כריסטוס פרידיס כותב על התערוכה, שאותה הוא מתאר כגן משחקים למבוגרים המיועד עבור מי ששואל שאלות או מבקש תשובות לסיוטי ההווה והעבר.
הֶסְכֵּת (פודקאסט) חדש מבית תוהו. הקשיבו לאיתן בן משה משוחח מדי פרק עם אישיות מעניינת אחרת בנושאים שבין רוח לתרבות.
"החיים הם שיקוף של יוצר פרוע מאוד" - בהסכת הראשון, איתן בן משה משוחח עם שי טובלי, סופר, הוגה דעות, מורה רוחני, מרצה ובמאי. תורתו וספריו של טובלי משלבים פסיכולוגיה פופולרית ופילוסופיה מערבית ומזרחית. מאז 2012 הוא מתגורר ומלמד בברלין, שם ייסד מרכז לימוד וטיפול המוקדש לשיטות שפיתח.
כתיבת סקירה על ספר בנושא אפרו-פוטוריזם עבור מגזין תוהו הביאה את למא סולימאן לבחון את רעיון הפוטוריזם הערבי, שנמצא עדיין בחיתוליו. דרך עבודות של אמנים כמו לריסה סנסור, סוליימן מג'לי וקולקטיב תשוויש, בודקת סולימאן את הפוטנציאל של הפוטוריזם הערבי להפוך למרכיב מרכזי בדיון העכשוי על תרבות ערבית בכלל ותרבות פלסטינית בפרט.
