אמנות פוליטית

של מי האדמה הזאת?

בפרויקט המתמשך "הדרך לעין חרוד" יוצאת אפרת גל-נור בעקבות מסעו של רפי, גיבור ספרו של עמוס קינן. בשורה של תערוכות ואירועים היא מעוררת שאלות פוליטיות על גבולות וחופש תנועה, ומפנה מבט רפלקסיבי אל האופן שבו המרחב בנוי באמצעות כתמים - פעולה ששואלת לא רק על מה מסתכלים, אלא איך מסתכלים.

 

בחיפוש אחר אוצרות ביקורתית

בעקבות הביקורות שנשמעו לאחרונה על דוקומנטה 14 ועל הביאנלה של ונציה, נואה סימבליסט חוזר אל הספר/כתב העת אוצרות ביקורתית (Curating Critique) כדי לבדוק האם והיכן אוצרות וביקורת עשויות להיפגש כיום

נתזי דם

Crop Marks עבודתו החדשה ביותר של שריף ואכד, היא דיוקן עצמי, תצלום בגודל טבעי, ובו נראה האמן כשראשו ערוף. עלמה מיקולינסקי כותבת על דרמת עריפה זו ומנסה לחקור את משיכתנו אל דימויים של כריתת ראשים, כמו הציור של אנרי רניו המתאר את ההוצאה להורג האכזרית בגרנדה או עריפת ראשו של נד סטארק ב"משחקי הכס". 

דיוקן האמן כאיש לא-צעיר או: מעשה בשני דובים

עם סיום עונת תערוכות הבוגרים בבתי הספר לאמנות, חוזרת טלי תמיר דווקא לעבודתם של שני אמנים ותיקים - דב אור-נר ודב הלר - ותוהה כיצד הרדיקליות שהצליחה לחבר אוונגרד עם ערכים חברתיים, לחצות קווים ולהמיס גבולות קונספטואליים וגיאוגרפיים, לא מצאה את מקומה במוזיאונים המרכזיים.