חגי אולריך הוא אמן וכותב בתחום האמנות העכשווית. הוא סיים בהצטיינות את תכנית התואר השני באמנויות (MFA) של בצלאל (2015) ואת ההתמחות בצילום של הפקולטה לאמנויות המדרשה בבית ברל (2012).
חגי אולריך
תיירת בביתך: שיחה עם שאשא דותן
האמנית שאשא דותן אצרה לאחרונה תערוכה וירטואלית ובה עבודות שעוסקות בתחושת הזרות של מהגרים, שהיא עצמה ביניהם. חגי אולריך שוחח איתה על התערוכה ועל עבודותיה, בהן היא שטה בסירת קנו בסלון, מזמינה חשפן לדירת מגורים, ומקימה מיצב-אוהל ומארחת בו עבודות של נשים מהגרות.
על קשרים, חיבורים ומשחקי מזל
"ההימור, הסיכון ומשחקי המזל מצויים באופן שבו מבנה כלשהו, גוף לדוגמה, יכול לנוע בין אקטיביות ופסיביות, בין שליטה וכניעה לגורל או לאחר." חגי אולריך על פסליו של דניאל אוקסנברג בתערוכה "ידיים מזיעות".
אשליות אופטיות
חגי אולריך משוחח עם אורׇן הופמן על התבוננות, צילום, פרספקטיבה ואשליות אופטיות, על סזאן, אלברס ווסרלי ועל פרפורמטיביות בצילום, בעקבות תערוכתו של הופמן "לב חולה-אהבה", שהוצגה לאחרונה ב"לובי - מקום לאמנות".
של מי האדמה הזאת?
בפרויקט המתמשך "הדרך לעין חרוד" יוצאת אפרת גל-נור בעקבות מסעו של רפי, גיבור ספרו של עמוס קינן. בשורה של תערוכות ואירועים היא מעוררת שאלות פוליטיות על גבולות וחופש תנועה, ומפנה מבט רפלקסיבי אל האופן שבו המרחב בנוי באמצעות כתמים - פעולה ששואלת לא רק על מה מסתכלים, אלא איך מסתכלים.
צילום מקומי
מדוע במשך שנים רבות לא לימדו במחלקה לצילום של בצלאל, על גלגוליה השונים, על פועלם של צלמים מקומיים? האם היה כאן צילום מקומי שעסק בזיקה שבין האדם למקום? חגי אולריך מנסה לבחון את תולדות הצילום המקומי בעקבות ספרה של נועה צדקה, האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא - כרוניקה של מחלקה לצילום.
המופע העצמוני
חגי אולריך משוחח עם נדב בן-נון על מוזיקה ואמנות, אלתור, אלימות ונרקיסיזם לקראת צאת האלבום הרוחני.
הבת הראשונה של הקונפדרציה
תערוכתה של אפרת ויטל "וויני (בת אמיתית)" שהוצגה לאחרונה במשכן האמנים בהרצליה מעלה אל פני השטח את הכחשת והדחקת ההיסטוריה הבעייתית של גזענות, עבדות וקולוניאליזם במדינות דרום ארצות הברית. חגי אולריך ביקר בתערוכה ומציע לחשוב עליה גם בהקשר המקומי.
הסוואה גלויה
ספרו של דור גז, "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מתמקד בסוגת תצלומים מן העשורים הראשונים של המאה העשרים כמקרה מקומי, ייחודי ומורכב של אוריינטליזם חזותי. חגי אולריך סוקר את הספר ומציע הרחבה של הדיון דרך ערכיה ומאפייניה של אמנות המיצג.
אשליה אודות הבנה
כדי לראות את הפסלים גדולי הממדים בתערוכת היחיד של ריצ'רד דיקון בגלריה העירונית של פראג הצופה צריך להתקרב, להתכופף, להרים את ראשו, להתמקד בפרטים הקטנים ואז שוב להתרחק ולהביט בפסל המלא. פעולות המחקר שהצופה מבצע בעזרת גופו ותנועתו בחלל הובילו את חגי אולריך לנסות להבין כיצד דיקון מצליח לתת ביטוי פיזי לרעיונות, סמלים וסימנים שאי אפשר באמת להמחיש בחלל ובזמן.
ארץ חמדה
בתערוכת היחיד המקיפה של אורית ישי בגלריה העירונית של פראג מופיעים מקלטים, מדי צבא, מנהגי אבלות, חיילות ואלבום פרחים ארצישראלים שניתן לגנרל אלנבי. דומה שדווקא מכלול הפעולות שעושה ישי יוצר מהלך ביקורתי מעניין שבו האינפורמציה הופכת חסרת תוכן והמציאות לחסרת בשר.