FreeAssange#
כל מבקר בתערוכה States of Violence עובר על חוק הריגול האמריקאי. חגי אולריך על הפרויקט המשותף של א/פוליטיקל ווויקיליקס בלונדון ועל "האמנות ההשתתפותית הקולוסאלית" של ג'וליאן אסאנג’.
כל מבקר בתערוכה States of Violence עובר על חוק הריגול האמריקאי. חגי אולריך על הפרויקט המשותף של א/פוליטיקל ווויקיליקס בלונדון ועל "האמנות ההשתתפותית הקולוסאלית" של ג'וליאן אסאנג’.
מאמרה של לטיפה לבסיר עוסק במיצב אקולוגי ענק של האמן המרוקאי סמיר סאלמי בחזית הים הדרומית, שבו עבודת היד משתלבת עם הנוף של חוף הים. ביחד עם קבוצת ילדים סאלמי יצר עבודה שעוסקת במפגע האקולוגי שנוצר כתוצאה מהתעצמות כמות פסולת הפלסטיק שהפכה לאיום על הסביבה הימית.
בימים של ריחוק חברתי, תערוכה על אקולוגיה יכולה להפוך להרהור על קשרים בין בני אדם. מיכל ב. רון סוקרת את “Down to Earth”, שהוצגה בקיץ האחרון בגרופיוס באו בברלין.
בפרק זה של הפודקאסט של תוהו, דוד דובשני משוחח עם חלוצת אמנות המיצג והאמנות המעורבת-חברתית מירל לדרמן יוקלס. יוקלס עברה לאחרונה לירושלים וגם נערכה לה תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון קווינס בניו יורק. הם מדברים על מניפסטים, על אותנטיות, על שיתופי פעולה, על לימודי אמנות, על נשים בתחום האמנות, על איגודי עובדים, על החיים בירושלים ועל מצב השמאל הפוליטי בארצות הברית ובישראל/פלסטין.
ספרו החדש של האמן והחוקר האמריקני מליק גיינס, "פרפורמנס שחור בשולי השמאל: היסטוריה של הבלתי אפשרי", נע בין ניו יורק וסן פרנסיסקו, פריז ומינכן, אקרה ולאגוס. הוא מציע דיון חיובי ומלא חיים בשלל יצירות במה, אופנה, קולנוע, טלוויזיה ומוזיקה. סעדי ניקרו סוקר את הספר ודן בהצטלבויות הרבות המתרחשות בו בין תיאטרליות, גזע, סובייקטיביות ומיניות.
האם אפשר לדבר על ג'נטריפיקציה (או התחדשות עירונית) בהקשר של קולוניאליזם ואדמות גזולות? מהי משמעות הבעלות על הקרקע? רנא עסלי מעלה שאלות בעקבות ביקור במיצג האיש ההוא בקופסה ההיא של האמן הפלסטיני רביע סלפיתי.
חגי אולריך משוחח עם נדב בן-נון על מוזיקה ואמנות, אלתור, אלימות ונרקיסיזם לקראת צאת האלבום הרוחני.
דנה יהלומי משוחחת עם אלינור סלומון על עבודתה של קבוצת "תנועה ציבורית" במרחב הציבורי, על התפקיד הפוליטי של המוזיאון והאוספים שבו ועל טכנולוגיות של העברת מידע. זוהי שיחה שניה שמתפרסמת במסגרת שיתוף פעולה בין תוהו לארגון קדיסט.
עבודתה של אניסה אשקר משתמשת בחושים השונים כדי לעשות פרובלמטיזציה להצטלבות הקטגוריות שמרכיבות יחד את זהותה הרב-שכבתית. טל דקל מבקרת בתערוכתה וכותבת על השימוש שאשקר עושה במכלול החושים כדי לערבב קטגוריות, לנטרל ולפרק אותן.
ספרו של דור גז, "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מתמקד בסוגת תצלומים מן העשורים הראשונים של המאה העשרים כמקרה מקומי, ייחודי ומורכב של אוריינטליזם חזותי. חגי אולריך סוקר את הספר ומציע הרחבה של הדיון דרך ערכיה ומאפייניה של אמנות המיצג.