גזענות

זה לא אקדח

מדוע עור שחור נתפש במרחב הציבורי בארה"ב כאיום? למה נער תמים בן 17 מוצג בתקשורת האמריקאית כמו בריון? ומדוע כריך, צרור מפתחות, ספר תנ"ך או בקבוק תה מזוהים בטעות ככלי נשק ומובילים לירי כלפי אזרחים תמימים? רותם רוזנטל כותבת על הפרויקט של האמנית קארה לוין "זה לא אקדח" שמגיב לעשרות מקרים של ירי של שוטרים על אזרחים - רובם גברים שחורים - כתוצאה מטעות בזיהוי.

למסור את החירות (מרצון) לאדם הלבן

אם צועקת לאחר שתלשו את תינוקה מזרועותיה, חגיגת מין של האבות המייסדים של קנדה עם חיות היער ודמות של טרנסג׳נדרית סקסית וחזקה, עטויה מלבושים מסורתיים, נוצות וחרוזים. ליאורה בלפורד מבקרת ב״בושה ודעה קדומה: סיפור של השרדות״, תערוכתו הנודדת של האמן קנט מנקמן, ששואל היכן הם הציירים שתיעדו את הרעב, את העוני, את הכאב, את ההשמדה של תרבות שלמה?

הבת הראשונה של הקונפדרציה

תערוכתה של אפרת ויטל "וויני (בת אמיתית)" שהוצגה לאחרונה במשכן האמנים בהרצליה מעלה אל פני השטח את הכחשת והדחקת ההיסטוריה הבעייתית של גזענות, עבדות וקולוניאליזם במדינות דרום ארצות הברית. חגי אולריך ביקר בתערוכה ומציע לחשוב עליה גם בהקשר המקומי.

הרחבת תחום המאבק

התערוכה "קו הצבע" עושה כברת דרך כדי להמחיש את המאבק לזכויות השחורים בארצות הברית, אבל בו-בזמן היא לוכדת את עבודות האמנות המוצגות בה בכלא מושגי. רוויטל מדר כותבת על התערוכה שהוצגה לאחרונה במוזיאון קה בראנלי בפריז.