הרוס
הכיתוב "Zerstört" (הרוס, בגרמנית) חקוק ברצפת הבטון. שירה וקסמן מנסה להעלים אותו, לשווא. המילה "ort" (מקום), והמילה "stört" (מפריע) ממשיכות להיראות. ההרוס נשאר נוכח.
מפות
למתוח את הגבול
שלוש גולגלות: הלא מדברת, הלא שומעת, הלא רואה. על מצחן חקוקות שנים: 1948, 2024, 1967. הן עוטות פאות: מפות בריטיות של פלסטין המנדטורית, שעודכנו בעברית אחרי הקמת מדינת ישראל. ביניהן להבת אש מיתמרת לשמיים.
תנועות במגרש הגרוטאות #1
מתחת לסטודיו של ניתאי חלופ מגרש גרוטאות: רחבה של כארבעה דונם המשמשת כבמה לעשרות פועלים שמטיחים, מתיכים, טוחנים, גורסים ומשנעים את כל המתכות לסוגיהן. בדרך לסטודיו, הוא עובר בכל פעם דרך במת הפועלים, שהפכו בשבילו לדמויות. כל טור מכיל מיפוי חזותי של ההתרחשויות השונות במגרש הגרוטאות, שמלווה בקטע סאונד מקביל, שהלחין שון פרג' ביחס להקלטות הצלילים הבוקעים מאותה רחבה. פרג׳ משתמש במפות המצוירות כבפרטיטורות, ומלחין קומפוזיציות מוזיקליות שמפרשות ומתרגמות אותן.
הנפש היא מוזיאון נפלא
גליה בר אור כותבת על עבודתה של פני הס יסעור בעקבות "החלל וכפילו - תצפיות" - תערוכתה במוזיאון הרצליה. היא כותבת על מפות מנטליות, על הפער בין המציאות וייצוגה, על זיכרון ופרפורמטיביות ועל האופן שבו המרחב והזמן נשזרים בעבודותיה של הס יסעור כמו רשתות או קורים.
בחיפוש אחר שכנים
"מהזווית המקומית, 'שכן טוב' הביאה תקווה לסצנת אמנות שמסך כבד מכסה עליה". Hou Rf סוקר את הביאנלה באיסטנבול, שנאצרה על ידי צמד האמנים אלמגרין ודרגסט.
עדות מומחה: תצלום שנוצר בשטח
בספרו החדש של איל ויצמן, הקורא חובר אל המחבר לריחוף מעל חבלי ארץ נתונים במחלוקת במזרח התיכון, עוקב אחריו כשהוא משרטט היסטוריות, אידאולוגיות, גבולות חלקלקים, טכנולוגיות ונרטיבים שמעורבים בהדרה הרשמית ובעקירה של הבדואים תושבי הנגב. רותם רוזנטל סוקרת את "סף המדבר, קו העימות" ואת שיטות העבודה של ויצמן במחקרו התרבותי-חזותי-פורנזי.