דמיין לעצמך, קורא.ת יקר.ה, שאת.ה מתעורר.ת כל בוקר ללא כל זיכרון של אלה שמסביבך. החקירות הספרותיות של אמיר נסאר מתפתלות בין זכרונו הטוטלי של פונס הזכרן מסיפורו של בורחס ובין השכחה המוחלטת כתוצאה מצלילה אל נהר לת'ה שבעולם התחתון. האם חיים שבהם דבר לא נשכח הם ראויים למחייה?
ויקטוריה חפץ טוענת שבשיח על קתה קולביץ, הפחד של האמנית מהמוות, מהשכול, מהאין - נשכח. האם שיכחה היא מחיקה? כמו הילד שנאחז באם הנאבקת במוות אצל קולביץ, חפץ נאחזת בעצמה ברישומיה. עם זאת, היא אומרת, עבור בנייה מחדש של הווה ועתיד, עבור שינוי - חייבים לשחרר.
הטור החדש של נועם תורן - בחלקו מסה לירית ובחלקו 'ספרות זולה' – הוא נרטיב סדרתי מלווה בדימויים ובסרטונים, העוסק בהטבעה הבעייתית של מיתולוגיות וסיפורים דימיוניים במערב על נוף המדבר. האמן שואב השראה מהתנאים התרבותיים, האקולוגיים והאימפריאליים של דרום-מערב ארצות הברית, שם נולד, ומצליב חוויות אישיות ומשפחתיות עם היסטוריות ארוכות וגדולות יותר. הוא מדלג דרך תקופות זמן וסוגות, מהמסעות של הספרדים במאה ה-16 אל האווירה הפרנואידית של שנות ה-70 של המאה הקודמת, וממדע בידיוני אל קומדיות אימה.
לספר לך סלמה אודות הרבה דברים שמתחילים בשאלת השוד ונגמרים בשאלת הסוד עם אלוהים.
