כיצד נוכל לרתום את ההרעשה הבלתי פוסקת של זעזוע וחירום וסבל בעולמנו כדי להפיק אנרגיה וחוסן קולקטיבי? איך פועלים וחיים ביחד בעולם שכל הזמן מבודד ומזעזע אותנו והורס את המערכות הסביבתיות והחברתיות שבתוכן אנו חיים? האחים פוסט בודקים כיצד קשרים חברתיים מפורקים הופכים לערך, ופחם צהוב מתעל רגשות לאנרגיה.
בפרק זה של הפודקאסט של תוהו, דוד דובשני משוחח עם חלוצת אמנות המיצג והאמנות המעורבת-חברתית מירל לדרמן יוקלס. יוקלס עברה לאחרונה לירושלים וגם נערכה לה תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון קווינס בניו יורק. הם מדברים על מניפסטים, על אותנטיות, על שיתופי פעולה, על לימודי אמנות, על נשים בתחום האמנות, על איגודי עובדים, על החיים בירושלים ועל מצב השמאל הפוליטי בארצות הברית ובישראל/פלסטין.
הביאנלה השישית באתונה ביטאה צורך דחוף בהגדרה עצמית חדשה - צורך של הקהילה העכשווית המבולבלת ב"מהפכה" חדשה שתגדיר את המאה ה-21. כריסטוס פרידיס כותב על התערוכה, שאותה הוא מתאר כגן משחקים למבוגרים המיועד עבור מי ששואל שאלות או מבקש תשובות לסיוטי ההווה והעבר.
