גוף

בתערוכה הקבוצתית "Constelação Clarice" (קונסטלציית קלריס) ממוקמים לראשונה כתביה של קלריס ליספקטור בתוך סצנת האמנות של זמנה. האנה ברוקמולר סוקרת את התערוכה ב-IMS פאוליסטה בסאו פאולו, שם מצאה את הביצה שהיא נקודת ההתחלה.

האמנית שאשא דותן אצרה לאחרונה תערוכה וירטואלית ובה עבודות שעוסקות בתחושת הזרות של מהגרים, שהיא עצמה ביניהם. חגי אולריך שוחח איתה על התערוכה ועל עבודותיה, בהן היא שטה בסירת קנו בסלון, מזמינה חשפן לדירת מגורים, ומקימה מיצב-אוהל ומארחת בו עבודות של נשים מהגרות.

הביאנלה השישית באתונה ביטאה צורך דחוף בהגדרה עצמית חדשה - צורך של הקהילה העכשווית המבולבלת ב"מהפכה" חדשה שתגדיר את המאה ה-21. כריסטוס פרידיס כותב על התערוכה, שאותה הוא מתאר כגן משחקים למבוגרים המיועד עבור מי ששואל שאלות או מבקש תשובות לסיוטי ההווה והעבר.

"כותבת שנטלה טסטוסטרון במסגרת ניסוי עצמי פילוסופי, אותו היא תיעדה בספר – זה טלטל אותי עד כדי כך שזה לא יצא לי מהראש". מיכל ב' רון והאנה מ' ברוקמילר דנות במיניות, במשלים, במתן שמות, בלידה ובמוות, בתגובה לספרו של פול ב' פרסיאדו, "טסטו ג'אנקי".