פלסטין/ישראל

כוריאוגרפיה מאורגנת: שיחה עם דנה יהלומי

דנה יהלומי משוחחת עם אלינור סלומון על עבודתה של קבוצת "תנועה ציבורית" במרחב הציבורי, על התפקיד הפוליטי של המוזיאון והאוספים שבו ועל טכנולוגיות של העברת מידע. זוהי שיחה שניה שמתפרסמת במסגרת שיתוף פעולה בין תוהו לארגון קדיסט.

מגדר וחושים: האמנות של אניסה אשקר

עבודתה של אניסה אשקר משתמשת בחושים השונים כדי לעשות פרובלמטיזציה להצטלבות הקטגוריות שמרכיבות יחד את זהותה הרב-שכבתית. טל דקל מבקרת בתערוכתה וכותבת על השימוש שאשקר עושה במכלול החושים כדי לערבב קטגוריות, לנטרל ולפרק אותן.

הסוואה גלויה

ספרו של דור גז, "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מתמקד בסוגת תצלומים מן העשורים הראשונים של המאה העשרים כמקרה מקומי, ייחודי ומורכב של אוריינטליזם חזותי. חגי אולריך סוקר את הספר ומציע הרחבה של הדיון דרך ערכיה ומאפייניה של אמנות המיצג.

הווה מתקדם: השערות על דמיון תרבותי במזרח התיכון

בתקופה האחרונה הופיעו חיבורים רבים אודות דרכי הפעולה של מוסדות תרבות במזרח התיכון. כיצד יכולים דיווחים אלה לתרום לקידום ההבנה וההתפתחות של התוצר התרבותי באזור, וממה הם מתעלמים? למא סולימאן סוקרת את הכרך האחרון בסדרת הפרסומים של הוצאת איבראז על תרבות חזותית במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

ארץ חמדה

בתערוכת היחיד המקיפה של אורית ישי בגלריה העירונית של פראג מופיעים מקלטים, מדי צבא, מנהגי אבלות, חיילות ואלבום פרחים ארצישראלים שניתן לגנרל אלנבי. דומה שדווקא מכלול הפעולות שעושה ישי יוצר מהלך ביקורתי מעניין שבו האינפורמציה הופכת חסרת תוכן והמציאות לחסרת בשר.

צילום פעולה

"במפעל משותף זה הצלמים לא רק משמשים עיניים לחברי הקהילה המצולמים אלא גם זרוע נוספת במאבקם לצדק". נדים כרכבי סוקר את הספר שפורסם לאחרונה, המתאר עשור של הצילום האקטיביסטי של אקטיביסטילס.

מידע מקודד

בשלושים השנים האחרונות פועל מיקי קרצמן כאמן, כצלם עיתונות, כחוקר וכארכיונאי. חגי אולריך סוקר את ספרו החדש - תולדה של שיתוף פעולה עם החוקרת והאוצרת אריאלה אזולאי. הספר בודק את האופן שבו הצילום יכול להפוך אינדיבידואלים לחשודים אולטימטיביים.

שתי נקודות מבט (חלק ג'): צורות של סירוב

בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, נואה סימבליסט מתמקד באופן בו אכרם זעתרי משתמש ביחסי חליפין דיאלוגיים כאסטרטגיה אמנותית. שיחותיו של זעתרי עם חגי תמיר שונות לחלוטין מאלה שניהל עם אבי מוגרבי, הן מבחינת הדינמיקה והן מבחינת התוצאות, אולם משני סוגי השיחות עולות דרגות שונות של מעורבות אישית, כמו גם צורות שונות של אנטגוניזם וסירוב.

שתי נקודות מבט (חלק ב'): יחסי חליפין דיאלוגיים

בחלקו השני של המאמר בו הוא מנתח את עבודתו של אכרם זעתרי מכתב לטייס שסירב (2013), נואה סימבליסט דן בעבודה מוקדמת יותר של זעתרי שכללה שיחה עם הקולנוען והאמן הישראלי אבי מוגרבי. סימבליסט בוחן את העבודה מבעד לפריזמה של יחסי חליפין דיאלוגיים, תוך הסתמכות על המושג "אמנות דיאלוגית", שניסח גרנט קסטר, ועל אבחנותיה של אלה שוחט אודות פוליטיקת הזהויות של יהודים ערביים או מזרחיים.

עמודים