פלסטין/ישראל

לא כאן ולא שם: הקול הנשי הערבי הצעיר על קו התפר בין זהויות מסוכנות

איריס חסיד חושפת ב"מקום משלנו", פרויקט הצילום החדש שלה, את החיים, את השאלות ואת הדילמות החדשות-ישנות הנוגעות לזהות הערבית בתוך מדינת ישראל, והפעם - מנקודת מבט נשית. היא מתעדת את החיים החצויים לשניים ואת השאיפה למקום "שלישי" שיפייס בין הזהויות.

איימן ספייה: ממדי החלל הריק והשאלה: "מה אחר כך"?

ויסאם ג'ובראן מציע קריאה רחבה במפעל החיים האמנותי של האמן הפלסטיני המנוח איימן ספייה. הוא בוחן כיצד גוף האדם הופך לאתר המדבר את שפת החופש, והריקוד מפר את המוּכר בכל פרטיו הנועזים, יורד לעומק סוגיית החופש ומודד את גבולות העצמי והתפרקותו.

על המושחת באמנות (קריאה ביצירותיה של האמנית חנאן אבו חוסיין)

המשורר והאמן ויסאם ג'ובראן מציע קריאה סוציו-תרבותית בארבע עבודות של האמנית הפלסטינית חנאן אבו חוסיין (בצק, שפיכת השמן, צרור, בין לבין חורבן האב) כמייצגות עולמות פנימיים המשקפים בסופו של דבר את הזיקה של האמנות למעגל החיים והמוות, התנועה והדממה, המקודש והאסור, הנוכח והנפקד.

בולאטה: כמו דג מחוץ למים, או אמנות כתזה חזותית

האמן החזותי הפלסטיני כמאל בולאטה (נ. 1942, ירושלים) עזב את עולמנו זה בשישה באוגוסט, 2019, במקום גלותו בברלין, בגיל 67. הוא הותיר אחריו מורשת אמנותית רבת עוצמה, שהבליטה אותו בשדה הביקורת והיצירה האמנותית בסצינת האמנות הערבית והפלסטינית. ברשימה זו מנסה האמן והמשורר המרוקאי סמיר סלמי להציג דיוקן מקיף של אמן רב-פנים ולחשוף את החוזקות של הפרויקט היצירתי, הביקורתי והמחקרי שלו.

זמין להאזנה

פודקסט תוהו: שיחה עם רפרם חדד

דוד דובשני משוחח עם רפרם חדד, אמן וחוקר מסורות בישול של אגן הים התיכון, המתגורר בימים אלה בתוניס. הם משוחחים על אמנות ואוכל, על נדודים, על מסורות ושימורן, על עבודות אמנות שיצר חדד בשנים האחרונות ועל סצינת האמנות העכשווית בתוניס.

קריאה לשימור הזיכרון מבעד למבט עתידי

כיצד באה פלסטין לידי ביטוי באמנות העכשווית, ואיך מתמודדים כיום אמנים פלסטינים עם מושג הזיכרון ועם רעיון העבר? בעבודתה של האמנית לריסה סנסור מועלות שאלות רבות על רעיונות של קדושה, מולדת וזיכרון, באופן שמסייע להפוך אותם לאשליה. בסקירה אנליטית ובמבט ביקורתי מעמיק, החוקר חוסני אלח׳טיב שחאדה מציג תמונה רחבה של המקום, הדיאלוג, הזיכרון והקונפליקט אשר הדמויות חוות בעבודה שסנסור הציגה לאחרונה בביתן הדני בביאנלה ה-58 של ונציה.

של מי האדמה הזאת?

בפרויקט המתמשך "הדרך לעין חרוד" יוצאת אפרת גל-נור בעקבות מסעו של רפי, גיבור ספרו של עמוס קינן. בשורה של תערוכות ואירועים היא מעוררת שאלות פוליטיות על גבולות וחופש תנועה, ומפנה מבט רפלקסיבי אל האופן שבו המרחב בנוי באמצעות כתמים - פעולה ששואלת לא רק על מה מסתכלים, אלא איך מסתכלים.

 

הסיפור הזה אינו קרוב לסיומו

”הסרט אספריה משלב את דיוקנו של אמן נשכח וסוכן חשאי לשעבר בסיפור אישי המתאר את יחסיה של היוצרת עם סבה ההולך ונחלש." חכים בשארה סוקר את סרטה החדש של היידי מוטולה, שחושף את זהותו הכפולה של סבה, ז'ק מוטולה - כצייר ישראלי וכסוכן חשאי במצרים.

 

האיש בקופסה

האם אפשר לדבר על ג'נטריפיקציה (או התחדשות עירונית) בהקשר של קולוניאליזם ואדמות גזולות? מהי משמעות הבעלות על הקרקע? רנא עסלי מעלה שאלות בעקבות ביקור במיצג האיש ההוא בקופסה ההיא של האמן הפלסטיני רביע סלפיתי.

 

מלכי ערב

בעקבות ביקורו במוזיאון אמין אל-ריחאני באל-פריכֶּה (الفريكة) שבלבנון, יצא מאט הנסון למסע בעקבות התרגום העברי לספרו המפורסם של אל-ריחאני, מלכי ערב, שיצא לאור רק שנתיים אחרי המהדורה המקורית, שנכתבה בערבית בשנת 1924. מה היו הסיבות לתרגום הספר לעברית, ומה הייתה השפעתו לאורך השנים?

עמודים