במסגרת ההגבלות #1

בטור חדש בודקת גוני ריסקין כיצד היא יכולה להמשיך לצלם במסגרת הגבלות הקורונה. בפרק הראשון היא מצלמת סדרה של פורטרטים תוך ניסיון לשמור על הכללים, שלא תמיד הם ברורים: לא להתרחק מעל 100 מטר מהבית, ובהמשך - 500 מ', לשמור על מרחק של שני מטר לפחות בין אנשים, להימנע מלארח בבית אנשים שלא מתגוררים בו.

רותי
צילום מתואם מראש עם רותי דה פריס על גג הבניין שלי. רותי יוצאת עכשיו עם השכן שלי ושאלתי את עצמי אם זה נחשב מפגש לגיטימי על פי ההנחיות. מדדתי עם מטר את המרחק המדויק ביני לבינה: שני מטר.

 

עופר
צילום מתואם מראש עם עופר השכן, על המדרגות המובילות לגג הבניין שלנו. צולם מהמעקה, במרחק שהוא, לדעתי, יותר משני מטר, במצלמת פול-פריים ועדשת 35 מ״מ. בעריכה עשיתי קרופ כדי להתקרב קצת, ועל הדרך - לסדר לעצמי את מה שרציתי להשיג בקומפוזיציה.

 

קמיע
צילום מתואם מראש ממרחק שהוא ״עד 500 מטר מהבית״ (450 מטר אם לדייק).
מדדתי, להערכתי ולאחר מספר ניסיונות, שהמרחק בינינו הוא שני מטרים פלוס-מינוס.

 

תמר
צילום מתואם מראש על גג הבניין שלי, שצולם במשך כרבע שעה, לאחר שההנחיות התירו מפגש ״לצרכי עבודה״ גם בתוך חללים. מאחר שהגג שלי הוא חלל פתוח, הרגשתי שאפשר לעשות צילומים כאלה לצרכי עבודה, כלומר הטור הזה, שאני מקבלת תשלום עבורו.
למדתי להבין מה המרחק בינינו אחרי שהזדמן לי למדוד מרחקים במטר ובצעדים, למשל: שבעה וחצי צעדים במגפי השפיץ המעודנים שלי, מידה 40, שווים לשני מטר. באותו אופן מדדתי את המרחק ביני לבינה.
צולם במצלמת פול-פריים ועדשת 35 מ״מ, וקרופ בעריכה כדי לייצר קונץ: אשליה של קרבה.


אלכס
לאחר מספר מפגשי צילום בלוקיישנים שונים המתירים מפגשים בניחוח מחתרתי, למשל ״קניות חיוניות״, בחרתי דווקא בצילום הזה שצולם באיזור קניות ובמרחק של כ-140 מטר מהבית שלי.
החלטתי לעשות צילום אביבי, כשרק הפלאש מאיר את הפנים ואת הפרחים ומחשיך מעט את כל היתר, כך שלמעט שמץ של רקע אי אפשר לזהות את המיקום הגיאוגרפי המדויק, או אפילו את הזמן שבו צולמה התמונה (מה אם הפורטרט צולם על רקע כהה אצלי בסטודיו - חלל סגור, האסור על פי חוק?).
מדדתי את המרחק ביני לבינה בצעדים: שבעה וחצי צעדים במגפי השפיץ שלי - מידה 40 - הם שני מטרים.

פלורה
צילום יח״צ בתשלום, אחרי הנחה סולידרית לרגל המצב, שצילמתי עבור המוזיקאית פלורה. המפגש נדחה פעם או פעמיים בשל החוקים הנוקשים, והתקיים לבסוף ביום השואה, במרחק של 450 מטרים מהבית שלי, מרחק שהתאים להגבלות הנוקשות של עד 500 מטרים מהבית (למרות שיתכן שזו גם היתה בסה"כ שמועה שהרשמיות שלה עוד לא הוגדרה סופית). האיפור, הסטיילינג והצילום נעשו תחת אמצעי הבטיחות המתאימים, כאשר אין יותר משני אנשים בחדר בשעת הצילום. בלי להקל ראש בנקיטת אמצעי הזהירות הלגיטימיים, חשבתי שהמשפט ״העבודה משחררת״, בעיתוי הנוכחי, מתאים כמו כפפת לטקס ליד אחרי שבועות של חוקים ואווירת אימה שמותר כבר להודות - יצאה מפרופורציות.
סטיילינג: ירדן קרלינסקי
איפור: רוני קלוד


גיאגיא
בשעת ההתארגנות לצילומים עם פלורה עשיתי סיבוב ומצאתי את ידידי גיאגיא במשרד שלו. ביימתי אותו עם עציצים, שאותם ביקשתי שיזיז בעצמו, בשל הגבלות המגע. התמונה צולמה במרחק של קצת יותר משני מטר, אך לא מדדתי את המרחק. ההתארגנות והצילום עצמו נעשו באופן מאוד זריז וספונטני, לדעתי בפחות מרבע שעה, אבל לא מדדתי זמן.



אלכס וענבל
שני צילומי פורטרט שצולמו בזום. ביימתי אותם מבעד למסך - סיטואציה משעשעת וביזארית. למשל: השמאל והימין שלי הם לא אותם הצדדים מעבר למסך. היה קשה, ולא רק בשל ההגבלות. קשה, למשל, לעזור מבעד למסך בסידור השיער.