עתיד

מאמצים לשכוח: חוסנם של הבדואים וקיימות במדבר אל מול פיסול קולוניאליסטי עכשווי של ישראל

ערימות גדולות של פסולת שנותרו לאחר מעשי הרס ועקירה בכובה נראים כמו גלגולים זמניים ומונומנטליים של "פיסול קולוניאליסטי עכשווי". הם בולטים בניגוד מוחלט לבנייה הקלה והרב-תכליתית שבה משתמשים הבדואים, אותה הם מבקשים להחליף, וכסמל מוחשי של מעשה האלימות של מחיקה וכליאה. קולקטיב Common View לומד מהסתגלותם וחוסנם של הבדואים בנגב/נقب לעבר עתידים אלטרנטיביים ושוויוניים.

 

זיכרון עזתי לשכחה: התבוננות בספרו של מחמוד דרוויש "זכר לשכחה" בצל המלחמה

עבור מחמוד דרוויש, לצד היותו של הזיכרון כלי התנגדות להכחדה, הוא גם מוות סמלי של זהות והיסטוריה. הוא כופה סוג של קיפאון והיסחפות בכאב ישן, כאשר האדם נלכד במעגל של עצב על אובדן העבר. בקריאתו את ״זכר לשכחה״, ראא׳ד אבו סעאדה שואל, כעזתי, על תפקיד הזיכרון במאבק הפלסטיני המתמשך ובזהות הישראלית הקולקטיבית.

 

זיכרון קולקטיבי פלסטיני: מְכֻוָּן-הווה ונשכח

עבור פלסטינים החיים בפלסטין ההיסטורית ועבור אלו המכונים "פליטים פלסטינים", הנכבה של 1948 מעולם לא הסתיימה. זיכרון זה מעצב את הזהות הפלסטינית, אך האם מדובר דווקא בחוסר נרטיב שקיים כבר עשרות שנים? נור סעיד מנתחת גורמים המעכבים את החברה הפלסטינית מלהשקיע באמנויות, תוך הדגשת חשיבות הסיפור והתיעוד של חוויה לאומית אל מול שכחה.

חממת השמש של עמאר אל-בֵּיכּ: דימויים של זמן וזיכרון

סרטו של עמאר אל-בֵּיכּ, חממת השמש, מציג נקודת מבט מערערת ובלתי-לינארית על המהפכות הערביות, מתוך סביבה ביתית. מרגריטה פורסטי מנתחת את חוויית הזמן המורכבת של הסרט, המובעת בעיקר באמצעות המוטיב החוזר של מסך הטלוויזיה.

ערים נעלמות: ביירות וברלין

אירוע של ערב אחד בברלין, בפברואר 2020, הוביל את שרלוט בלייכר להרהר על הקשר בין שתי ערים – ביירות וברלין. היא כותבת על תהליכים של היעלמות נכסי תרבות המתרחשים בשתי הערים, ועל פעולות אמנותיות של התנגדות והתרסה כנגד היעלמות זו.

קריאה לשימור הזיכרון מבעד למבט עתידי

כיצד באה פלסטין לידי ביטוי באמנות העכשווית, ואיך מתמודדים כיום אמנים פלסטינים עם מושג הזיכרון ועם רעיון העבר? בעבודתה של האמנית לריסה סנסור מועלות שאלות רבות על רעיונות של קדושה, מולדת וזיכרון, באופן שמסייע להפוך אותם לאשליה. בסקירה אנליטית ובמבט ביקורתי מעמיק, החוקר חוסני אלח׳טיב שחאדה מציג תמונה רחבה של המקום, הדיאלוג, הזיכרון והקונפליקט אשר הדמויות חוות בעבודה שסנסור הציגה לאחרונה בביתן הדני בביאנלה ה-58 של ונציה.

תחיה לכל, אחרי הכול: קוסמיזם רוסי כפרויקט של היסטוריה אינטלקטואלית

הקוסמיזם הרוסי עומד במרכזה של טרילוגיית סרטים של אנטון וידוקלה, שהוצגה ברחבי העולם. הטרילוגיה מתחקה אחר, או, ליתר דיוק, מקימה לתחייה רעיונות של קוסמיזם באמנות, בהנדסה, ובארכיטקטורה הפוסט-סובייטית. עלמה מיקולינסקי סוקרת את תצוגת הסרטים בחלל המנוהל על ידי אמנים בטורונטו, וגם את גוף המחקר התיאורטי שהתפתח סביב הנושא בארבע השנים האחרונות.

הצורך במהפכה חדשה

הביאנלה השישית באתונה ביטאה צורך דחוף בהגדרה עצמית חדשה - צורך של הקהילה העכשווית המבולבלת ב"מהפכה" חדשה שתגדיר את המאה ה-21. כריסטוס פרידיס כותב על התערוכה, שאותה הוא מתאר כגן משחקים למבוגרים המיועד עבור מי ששואל שאלות או מבקש תשובות לסיוטי ההווה והעבר.

זמין להאזנה

קליפות נוגה #1

הֶסְכֵּת (פודקאסט) חדש מבית תוהו. הקשיבו לאיתן בן משה משוחח מדי פרק עם אישיות מעניינת אחרת בנושאים שבין רוח לתרבות.
"החיים הם שיקוף של יוצר פרוע מאוד" - בהסכת הראשון, איתן בן משה משוחח עם שי טובלי, סופר, הוגה דעות, מורה רוחני, מרצה ובמאי. תורתו וספריו של טובלי משלבים פסיכולוגיה פופולרית ופילוסופיה מערבית ומזרחית. מאז 2012 הוא מתגורר ומלמד בברלין, שם ייסד מרכז לימוד וטיפול המוקדש לשיטות שפיתח.

 

 

עמודים