הביאנלה השישית באתונה ביטאה צורך דחוף בהגדרה עצמית חדשה - צורך של הקהילה העכשווית המבולבלת ב"מהפכה" חדשה שתגדיר את המאה ה-21. כריסטוס פרידיס כותב על התערוכה, שאותה הוא מתאר כגן משחקים למבוגרים המיועד עבור מי ששואל שאלות או מבקש תשובות לסיוטי ההווה והעבר.
כיצד מטפלים במצב האנושי העגום באמצעות מחוות מפוארות של פוליטיקה, רגשנות, אופנה ומוצרים נלווים. מיכל ב. רון על דוקומנטה 14 בקאסל.
מסר מעברה של אירופה שמהדהד בהווה שלה יוצר הצהרת פתיחה פוליטית חזקה לדוקומנטה 14. כריסטוס פרידיס מבקר בתערוכה הבין-לאומית ומוצא שההחלטה לפתוח אותה השנה באתונה לפני הפתיחה בקאסל אינה רק מיזם קולוניאלי של סצנת האמנות בגרמניה.
