פרק ו׳: ההר והבֵּיצָה
בפרק השישי למסע, נוחתים הרשז"ם וחבריו בעיר הנצורה עכוז. הרשז"ם חומק מהקרב ונפלט לרגלי הר תבור.
מומלץ לצפות במאוזן
וייפוג הסירחון
בנָמוֹל עַכּוֹז,
אשר צובאים בו צבאות
הקיסר הקורסיקאנירי
נאַפאָלעאָן בן וויכתורייא.
פרק ו – ההר והבֵּיצָה
ששון: "בֶּקַע מלכתנו
נפלט גם עד כה,
אל ארץ
גבול ממלכתה."
הרשז"ם: "התדע, גבירי,
מקום מושבה השלם?"
ששון: "את מושבה
חפצתי לדעת,
אך גם אנוכי,
גביר גדול
ומלא ששון,
אינני אלא
עטין מושבותיה."
ויכפתו בחפתים
פלוגות בן המלכה המורד
את פִרְחֵי שַׂשׂוּן,
והגביר נשתלח עימם.
ששון: "נעריי הרוחצים,
לשווא תתייפּוּ!
נתנקה באחרית
ימי פורענות!"
החייל: "היי!
הינני!
חייל אני!"
וישָמֵט הרשז"ם
תחת עול מַכְבְּשִׁים
וימוש אל חיק
הר של תבור.
קינת הרשז"ם: "נפשי בקרבי
תַחֲשוב מַחְשֶבֶת
להשיאני
כנף מולדת.
חלומי קרוב
כגֵר אל תושבת
בארץ תפילה
בת קול נדודה.
מה לי ולָךְ, מלכה,
התֶּאֶסְפֵנִי?
הינני כאן זר
וזר אין ממני."
בעלוֹתוֹ אלי הר
קרוא יקרא קול
צווחה והריון.